2005-10-27
אולי לא שמעתם על Euroforce לפני כן, אבל אם יש טיפה הגיון בעולם המטאל, כל מי שאוהב פאוור, פרוגרסיב, וניאו-קלאסיק מטאל ישמע על הלהקה הזאת.
ולמה? כי בבסיסה עומד גיטריסט יווני בשם Theodore Ziras, והבן אדם הוא טיל גרעיני עם מפרט.
אך אוכל להסביר זאת? בדו קרב עם Michael Romeo, גיטריסט להקת Symphony X , הבחור היווני ייקח בהליכה, וגם מול משקל על-כבד כמו Malmsteen (וכיום זה דו משמעי..) הבחור לא יאכזב.
הוא מהיר בצורה שקשה להבין וגם מצליח לסחוט הרבה Feel ומלודיות עשירות מהנגינה שלו.
באמת קשה למצוא גיטריסטים שמדהימים אותי כיום, אבל הבחור הזה השאיר אותי עם הפה פתוח.
לאחר שני אלבומים אינסטרומנטלים של הבחור הוא הלך והקים את ההרכב הנוכחי, שנשמע מאד כמו Symphony X וכתוצאה מכך גם כמו Time Requiem שמחקים אותם, וזה מחוזק בזכות הסולן, מלהקת Human Fortress, שנשמע דומה באופן מפחיד ל Russell Allen, וגם בדמות התיפוף המדויק והמהיר.
הלהקה פחות נוטה לפרוגרסיביות של Symphony, השימוש בקלידים שעושה Ziras (שגם הפיק) הוא די מינימלי, בעיקר כרקע למטאל הנאו-קלאסי המהיר של הלהקה.
האלבום מפתח ב Spirit Raven שכבר מבהיר שאין הרבה גיטריסטים כמו Ziras וגם מקבל צבע נוסף בדמות מואזין ואווירה אתנית לאורך השיר, משם השירים די זהים, מהירים, מלודים, הרבה התייחסות למקורות היוונים של הלהקה בדמות אזכורים כגון Hellenic Spirit, ולקראת הסוף גם יש קטע אינסטרומנטאלי שפשוט אומר לגיטריסטים המאזינים: "אף פעם לא תוכלו לנגן ככה, חי חי".
בקיצור – יצירה מרשימה בכל קנה מידה, אלבום כיפי ומלודי, ו... Ziras הוא האלוהים.
אלון מיאסניקוב
