2005-10-24
קשה להאמין, אבל להקת Demon הבריטית קיימת כבר למעלה מ 20 שנה, והם התחילו פחות או יותר יחד עם שאר גדולי ה NWOBHM בבריטניה, כולל Saxon ו Iron Maiden, אך משום מה, הם אף פעם לא זכו לאותה רמת הצלחה, למרות שהם ממשיכים להוציא אלבומים איכותיים כבר תקופה ארוכה מאד.
בבסיס הלהקה נשאר רק הסולן, Dave Hill, הוא היחידי ששרד את כל התקופה הארוכה, אך איתו עדיין מנגנים חברי בלהקה ששם כבר תקופת זמן לא קצרה בהרבה, כמו Andy Dale או Steve Brooks ששם עוד מסוף שנות השמונים, ועם כמות כזאת של נסיון, די ברור שהאלבום נשמע מקצועי ובנוי היטב.
הלהקה עושה רוק כבד בריטי מלודי ומוכר, פחות אגרסיבי מזה של Saxon כיום, הם הרבה יותר קרובים לשורשי ההארד רוק האמריקאי שמרבית הלהקות האלו ביססו את עצמן עליו, דברים כמו Grand Funk Railroad או Boston, כשהשירה של Hill היא שירה מלאת נשמה שקרובה יותר לשירת בלוז אמריקאי מ ל Air Raid Siren של Bruce Dickinson, אבל מה שחשוב הוא שהם כותבים שירי טובים, קליטים, עם הרבה כיף ונשמה, וזה מה שעושה את האלבום למוצלח כל כך.
האלבום נפתח בשיר הנושא, מקצב פשוט וקליט, משולב בקצת קלידים אולד סקול, פיזמון ברור שנשאר לך בראש, ושירה טובה של Hill, וזאת בעצם המתכונת שחוזרת בכל האלבום, שם השיר הוא הפזמון, והוא מושר מספר פעמים עד שהוא נדבק לך בראש, זה שיש עבודה טובה של גיטרות ומח' קצב מוצקה פשוט עוזר לעשות את ההליכים יותר זורמים באוזן.
השיר השני, Dead Of The Night, הוא לדעתי הטוב באלבום, גישה קצת שונה, יותר מלודית, בניה חכמה של ריף הגיטרות המלווה את הפזמון, נשמע קצת כמו Iron Maiden ברגעים היותר מתוחכמים של הלהקה, יופי של שיר.
Temptation הוא שיר הארד רוק אמריקאי לכל דבר, עוסק בנושא האוהב על ההארד רוק – נשים, שוב, עבודת גיטרות טובה ולחן אמריקאי סבבה שגורם לך לחשוב על נסיעה עם גג פתוח באיזה כביש מדברי באריזונה גם בקבוק בירה לידך, זה לא בדיוק NWOBHM אבל זה אחלה דבר.
למרות העטיפה והשם, לא לטעות, זה לא אלבום פאוור מטאל גרמני, זה הארד רוק מטאלי, אבל למי שאוהב את זה, כדאי.
אלון מיאסניקוב
