2005-10-04
Madball היא עוד אחד מהשרידים של להקות ההארדקור הטהורות שצמחו בניו-יורק בסוף שנות השמונים. הלהקה קמה ב-1989 ומאז פירסמה ארבעה אלבומים, כש-Legacy הוא החמישי. שני האלבומים הראשונים של Madball, Set It Off ו-Demonstrating My style נחשבים לאלבומיהם הגדולים, כששניהם באים בשלב מוקדם יחסית. מאז Hold It Down שיצא ב-2000 הלהקה הייתה בהפסקה ועכשיו היא חוזרת בראשותם של Freddy Cricien הסולן ו-Hoya הבסיסט.
האלבום לא רע בכלל, ולמרות שהייתה להם הפסקה ארוכה עושה רושם שהם לא איבדו טיפת מקצוענות. הצליל הוא של הארדקור ניו-יורקי מסורתי טיפוסי אפילו אם אין חזרה במבנה השירים למבנה השירים שאיפיין את ההארדקור בסוף שנות השמונים. לפחות באורך השירים אין סטייה מהמקובל - מרבית השירים נעים בין דקה וחצי לשלוש דקות.
Adapt And Overcome נותן פתיחה חזקה ומתחבר היטב ל-Heaven-Hell, שיר נהדר שמדגיש את הכאב במילותיו של Freddy. אחר כך בא Behind These Walls שחוזר לקו האגרסיבי מההתחלה, וממשיך אותו שיר הנושא Legacy שמתחיל מהר מאוד, יורד במקצב לאגרסיביות המאפיינת את האלבום ובסוף חוזר למקצב מהיר וכמעט פאנקיסטי. אחרי עוד שיר אגרסיבי הקורא לנו לשרוד, מגיע השיר Darkest Days שאותו מקדיש Freddy לחבר שלו שעזר לו בתקופה קשה. המילים של השיר מודות לו שהפך אותו לגבר, מודות לו שעזר לו כשכולם עזבו אותו, מודות לו שנתן לו כוח וכו', וכמו שאתם מבינים, בקול של זמרת ובמקצב איטי יותר ופחות רועש זה היה הופך לשיר אהבה קלאסי. האגרסיביות והצלילים הכבדים ממשיכים גם בשירים הבאים, כשהקריאה באופן כללי היא להילחם ולשרוד, כמו ש-Final Round מדגיש היטב.
אחריו מתחיל Damned במקצב מהיר שלא היה מבייש גיטריסט פאוור מטאל, אבל זה נרגע מהר ו-Freddy מתחיל לשיר בסיגנון שדומה מאוד ל-Phil Anselmo(Pantera ו-Superjoint Ritual, למי ששכח). For My Enemies פונה לצד השני ומזהיר שלא כדאי להם לעמוד מול Freddy כי הם האוייב ומול האוייב הוא לעולם לא נסוג. מי זה הם נתון לשיפוטכם. בכל מקרה, השיר מתחבר בצורה נהדרת לשיר הכי מפתיע באלבום, לטעמי, 100%, שיר הארדקור הפונה לאוהדים בדרום אמריקה, מבטיח להם שהלהקה תילחם לצידם ומודה להם על התמיכה. השיר כולו בספרדית, דבר המוסיף לאותנטיות, וכאחד שיודע ספרדית זה אפילו יותר מרשים לשמוע את ההארדקור של Freddy מותאם בצורה מושלמת לשפה.
חבל שזה נגמר מהר, קצת מעל דקה זה אורך השיר. אחרי פתיח מוזר מתחיל השיר הארוך ביותר באלבום, H.C United, אבל זה לא משהו שלא נשמע כבר קודם, ואותו הדבר ניתן לומר לגבי Worldwide המסיים את האלבום.
ניר חביב
