ביקורות
2005-10-04
Casus Belli היא להקה מיוון, שכבר קיימת מ-1997. הגיטריסט Panos Arvanitis והסולן Panos Dedes, שניהם פליטי Condemnation, הקימו את הלהקה והם נמצאים בה גם היום, וכפי שניתן לצפות הם קובעים את הטון בלהקה(מלחינים, שרים, אותם שומעים הכי הרבה וכדומה). השנה פירסמה הלהקה את אלבומה השני, In The Name Of The Rose, וכולו תחת ההשפעה של להקת Valley's Eve הגרמנית. נתחיל בסיגנון, שכאילו מועתק מ-Valley's Eve – פאוור מטאל כבד עם ריפים כבדים שמתאימים ללהקות Hard Rock ו-Heavy Metal. עוד קו המחבר בין הלהקות הוא האנשים המעורבים בעשיית האלבום: חוץ מ-Dedes ומ-Arvanitis הבסיסט Fotis Anagnostou שהצטרף ללהקה לפני יציאת אלבום הבכורה ב-2001 מופיע כאן, אך לא מורגש יותר מדי. מי שמורגש באמת לצידם של קובעי הטון בלהקה הוא המתופף Frank Huber, ולפי השם בטח ניחשתם – הוא לא יווני אלא גרמני ותנחשו באיזו להקה הוא מתופף בדרך כלל? נכון, Valley's Eve. כדי לחתום סופית את הקשר בין הלהקות בא Roberto Dimitry Liapakis, הסולן של Valley's Eve, גרר את Casus Belli אל חברת התקליטים בה להקתו חתומה, והיה אחראי על העריכה וההפקה של האלבום הזה לצידו של Christian Schmid.
מבחינה מוזיקלית ניתן למצוא באלבום הזה מקצב איטי יותר ממה שניתן לצפות מלהקת פאוור מטאל אירופאית. הריפים ממש כבדים, ולפעמים ממש יושבים עליך. קולו של Panis Dedes מאוד מתאים לסוג הזה של הנגינה, הוא יכול לעלות בטונים, צרחות אולי זה לא הצד החזק שלו, אבל בסך הכול הוא נשמע בסדר גמור. ראוי לציין שלפני שהוא נכנס יותר לעניינים ב-Casus Belli הוא התעניין במישרת הזמר של Judas Priest, ואף הגיע לרשימה של עשרים וחמישה המועמדים האחרונים, כך שכנראה לא רק אני חושב שהוא בסדר. רוב השירים הם, כאמור, במקצב פאוור מטאל, פעם כבד יותר ואיטי יותר ופעם קצת פחות כבד וקצת יותר מהיר, אבל בסך הכול זה מה שניתן למצוא ברוב האלבום. אם זה מה שאתם מחפשים I'm Your Master ו-Vengeance Is My Law, שני השירים הראשונים באלבום מומלצים.
אם אתם מחפשים סולואים נחמדים תמצאו אותם ב-Eastern Dance, למשל, ואם אתם מחפשים משהו שונה אז יש לכם את שיר הנושא, In The Name Of The Rose, שנקרא גם Holy Gates, שהולך יותר לכיוון הבלדה, וכמובן, הקטע האינסטרומנטלי הנאה המסיים את האלבום, Whispering.
ניר חביב
