2005-09-29
Light 'em if you got 'em ח'ברה, Bongzilla מתקיפים שוב.
להקת הסטונרים המעושנת קשות מרביצה עוד אלבום ירוק לחובבי הסטונר וחובבי הבלאק סאבאת' למיניהם, עם כל הסלדג' הכבד שהם מתמחים בו, ועם סאונד נא כמה שאפשר, קראנצ' פאזי של גיטרות חורקות וסולן שצורח כאילו לקח שאיפה חזקה מידי..
עברו שלוש שנים מאז שהלהקה הוציאה את Gateway והפעם היא מנקה את האלבום מכל מיני אינטרואים וקטעים מסרטים, אחד מסימני ההיכר שלהם בעבר, והם גם צירפו את Dixie Dave, לשעבר מ Buzzov-en והיום ב Weedeater כבסיסט, וניתן לשמוע את הסגנון הייחודי שלו בבסיס של הלהקה.
הלהקה תוקפת ישר עם שיר הנושא, כמעט שבע דקות של תחושת ג'אם פתוחה וסאונד מלוכלך, הריפים הם סטונר By The Book, כבדים ומלוכלכים, יותר ברוטלים מכל מה ש Orange Goblin למשל עושים, Bong נמצאים בצד הקשה לעיכול של הספרה הסטונרית.
ההשפעות של Sleep נמצאות בכל מקום, בשיר Kash Under Glass יש הרבה מהן, ורק קולו של הסולן, צורח כעורב שחוט, נמצאות באמצע כדי לוודא שחווית ההאזנה של תהפוך להיות קלה מידי עבורכם.
אחד מרגעי השיא של האלבום הוא קטע אינסטרומנטאלי באורך 12 דקות בשם Stonesphere שבוחן את הסבלנות שלך לג'אם ארוך ומלוכלך, אם אתה בסטייט אוף מינד המתאים, כלומר, מלא עשן ירוק, יכול להיות שתמצא הגיון גאוני בזה.
האלבום מסתיים בגרסת כיסוי מוזרה ל Champagene And Reefer של אומן הבלוז האגדי Muddy Waters, והלהקה בהחלט מכניסה את הפרשנות שלה לקטע הזה,
זה לא אלבום מסחרי, אפילו הפוך מזה, אבל לאנשי הסטונר הכבד יותר, הקשה יותר, ולאוהבי סלדג' בלאק סאבאת'י, יש פה הרבה בשר.
אלון מיאסניקוב
