2005-09-15
עדיין זכור לי לרעה אלבומם הראשון של הלהקה, קיבלתי אותו עוד בתקופת שירותי ככתב במטאל האמר ישראל, והוא הסריח בכל כך הרבה מובנים, ניתן יהיה לומר בלי חשש שגבינת רוקפור שהונחה במימי המים שמציפים את ניו אורלינס לא תסריח ככה, האלבום פשוט ייצג כל מה שרע בפאוור מטאל, באמת.
כל זה הפך את ההנאה שלי מאלבומם האחרון לנעימה אפילו יותר, זה והעובדה שבאלבום שר אחד הסולנים שאני תופס מהם כאחד הגדולים בעולם המטאל, Daniel Heiman , סולן Lost Horizon לשעבר.
כמה דברים שעזרו ללהקה להגיע לאלבום טוב באופן מפתיע כמו זה : סאונד טוב, לא יותר מידי נוצץ, אבל טוב, נקי וברור, נגינה טובה, שוב, לא שיא הווירטואוזיות, אבל פאוור מטאל מלודי, בנוי טוב, וכמה לידים מעולים ומלודי ליינס שנשמעים מאד Iron Maiden באופי שלהם, וכמובן, קולו האדיר של Heiman.
עוד משהו טוב שבהחלט יושב, הוא גישה קצת פחות מפוזרת בטקסטים, יותר עיסוק חצי וקינגי בנושאים, ולא סתם עוד איזוכרים של חרבות ודרקונים.
השיר הפותח, The Charioteer, למרות שHeiman מבטא קצת מצחיק את השם בפזמון, הוא שיר אדיר, קליט, קיצבי, מלודי, כל מה שפאוור טוב צריך להיות, קולו של Heiman נוסק לגבהים המרשימים שבגללם הוא נודע כסולן גדול, ובאמצע יש מעבר לקטע שהוא מיידן בהתגלמותו, אחלה דבר.
שיר הנושא הוא עוד שיר טוב, שוב, הם לא מנסים ללכת רחוק מידי, ריפים פשוטים, מלודים, עם אחלה לידים מלודים, זה פאוור שיושב כמו שצריך.
The Fools' Ballet הוא אחד הקטעים החזקים באלבום, ויכולת הכתיבה של הלהקה נראית קצת יותר מתוחכמת, אין ספק שהם עברו מרחק רציני ביותר מאז אלבומם הראשון.
לאחרונה נודע לי ש Heiman עזב הלהקה וממשיך לחפש את עצמו, למרות שמדובר באכזבה, אני יכול רק לקוות שהוא ימצא הרכב שראוי לכישרונו, וש Crystal Eyes יעשו צעד חכם וימצאו סולן מעולה, כזה שיכול לעזור להם להגיע להישגים כמו האלבום הזה.
אלון מיאסניקוב
