ביקורות
2005-08-15
Andralls הם להקה ברזילאית שעושה משהו לצערי אין מספיק להקות אחרות שעושות היום, הם עושים thrash אולד-סקול שנשמע כאילו נלקח מאיזה אלבום אי שם בפלורידה של סוף שנות השמונים, השירה אמנם אינה גבוהה וצרחנית כמו של מרבית הסולנים של אותה תקופה, אלא יותר קרובה לשירת דת' דמויית אלבומי Sepultura הראשונים, אבל הריפים ומבנה השירים הוא ט'ראש קלאסי לכל דבר.
זהו אלבום האולפן השלישי של הלהקה הנ"ל, שהוציאה גם אלבום בהופעה, לפי הגדרתם הם עושים fast thrash, וזו הגדרה מדוייקת למדי.
האלבום נפתח ב Unexpected, קטע אינטרו אינסטרומנטלי, עדיף בהרבה על כל אותם אינטרואים של רחשי כנפי עטלפים שלהקות לפעמים עושות כדי לשעמם את המאזינים שלהם למוות, הפעם זה פשוט קטע מוזיקלי קצר שמדגים את היכולת הטכנית הטובה של הלהקה.
החל מהשיר הראשון, שהוא גם אחד מהמהירים באלבום, ברור כי מדובר בטרטוריה של ט'ראש מהיר וברוטאלי, הסאונד אמנם נקי ומלוטש, אף מהירות התיפוף והשירה הניחרת מבהירים כי מדובר באלבום שלא מרפה מהאגרסיות שלפעמים ננטשות באלבומי ט'ראש מלודים יותר.
Down The Jokers ו Hidden Enemies הם עוד שני קטעים חזקים, הקצב נרגע מעט, והלהקה מפגיזה בריף אחר ריף שנשמעים כמו מאלבום קלאסי של Exodus, התיפוף הוא עוד צד חזק מאד, מהיר, עבודה מרשימה של הדאבל בס, השילוב נשמע מקצועי ביותר.
עצוב שלסגנון הזה כבר אין את אותו קהל שהיה לו בשנות התשעים המאוחרות, שנות clash of the titans וכמה מאלבומי המטאל הטובים בכל הזמנים, אבל טוב לדעת שיש עוד להקות כמו Andralls שממשיכות בשלהן, כשלפחות בברזיל אני מקווה שהן מקבלות את היחס הראוי להן.
אלון מיאסניקוב
