ביקורות
2005-08-14
בשתי מילים, לא ייאמן. רוצים סיכום בשאלה? אז הנה: איפה הייתם עד היום?. Eternal Flight מנגנים כאילו הם בשטח מינימום שני עשורים, Gerard Fois מציג יכולות ווקאליות שלא היו מביישות את גדולי עולם המטאל האירופאי, וכל זה בדיסק בכורה של להקה מצרפת, שלא ידועה כספקית להקות פרוגרסיב או פאוור מטאל גדולה.
בואו נעשה סדר. הקלידן Sebastien Vibert מביא אנרגיה ודינמיקה שיוצרים צליל ייחודי ללהקה, Nicolas Jeanpierre הבסיסט משתלב היטב בנעימות המלודיות שרצות לאורך כל האלבום, Alexandre Stellini המתופף מביא אותה במקצבים מלודיים שמשתלבים יפה במוזיקה אבל כשצריך הוא גם נותן בראש בלי בושה, וזו עוד נקודה ייחודית בלהקה הזו, איך שהיא משלבת את הפרוגרסיב מטאל, הפאוור מטאל וההבי מטאל בחבילה אחת. בלי לפגוע בכישרון האדיר של חברי הלהקה שהזכרתי עד כה, שני חברי להקה מתוך החמישה הם בדרגה עולמית, לדעתי. הגיטריסט Christophe Offredi משנה מקצבים, נותן סולואים מהירים ואיטיים משובחים ומנגן ריפים כבדים לצד מלודיות המתאימות לכל בלדת רוק אפשרית – המון המון כישרון שמוצג כאן היטב. החבר השני אליו ראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת הוא הסולן Gerard Fois. כבר אמרתי שיש לו יכולות ווקאליות, אבל אולי לא הסברתי את עצמי כראוי. הבן אדם מגיע לאיכויות קול שמשתוות, לטעמי, ל-Kai Hansen(Gamma Ray), Rob Halford(Judas Priest) או ל-Michael Kiske(Helloween). הקול שלו כל כך מלודי וזורם, פשוט תענוג. הוא יודע לעלות לטונים גבוהים כשצריך בלי בעיות, והוא גם יודע לשיר בתיאום מושלם עם המקצב המתחלף(הוא מתאים את הקול שלו לפאוור מטאל, וכשהריף הופך לכבד יותר פתאום גם הקול שלו מתעבה ומתאים להבי מטאל) או בבלדות כמו Secret Place המופיעה באלבום הזה.
שורה אחרונה, אם לא היה מתברר לי שהלהקה קיימת רק שנה וקצת ושהיא מצרפת, בקלות הייתי ממקם אותם כעוד להקה גרמנית גדולה של פאוור מטאל כמו אותן להקות ממחומש הקסם(Rage-Helloween-Gamma Ray-Running Wild-Grave Digger). אלבום להתענג עליו, פשוט לא להאמין איך רצועות של מינימום חמש דקות נגמרות כל כך מהר.
ניר חביב
