2002-10-13
בהיותה איחוד של שתי להקות Hardcore/Metalcore פופולריות, OVERCAST ו- AFTERSHOCK, KILL SWITCH ENGAGE בהחלט זכאית לתואר "סופרגרופ מחתרתית". מה תציג בפנינו להקה הנושאת הגדרה כה בעייתית, אך עם זאת מבטיחה?
אלבום מקצועי. חדשני. מהוקצע. יצירתי. ולבסוף, נדגיש: מסחרי, באופן פופוליסטי כמעט.
גם אם אלמנטי HARDCORE משמרים את קיומם ביצירתה של הלהקה, "ALIVE OR JUST BREATHING” בשום אופן אינו אלבום מז'אנר זה. מאפייניו המוזיקלים העיקריים הם אלו אשר נמצא לרוב ב- DEATH METAL : דינמיות, אנרגטיקה, ריפים פריכים המזכירים במובן מסוים להקות כ- SOILWORK או THE HAUNTED, שינויי קצב, תיפוף אגרסיבי ושאגות קדחתניות. כל אלה ממומשים בצורה מקצועית ורהוטה, המקנה ללחנים המורכבים אינטנסיביות וחיוניות. בצירוף להפקה המעולה והמהוקצעת (אמריקה, אמריקה) כל אלה מסתכמים לאלבום הכולל רגעים מרובים של האזנה מהנה. עם זאת, אלמנט נוסף, אשר לא התייחסנו אליו עד כה, משנה את האלבום ונושאו למחוזות אחרים לגמרי: רוב השירים מכילים קטעים דומיננטיים של שירה נקייה. מבחינה מלודית, שירה זו היא לא מהסוג המאפיין חלק מלהקות ה- DEATH המשלבות גם הן שירה שכזו ביצירתן, אלא מזכירה יותר רוק אמריקאי מסחרי וסכריני (שלא לומר AOR). נראה כי יכולות חברי הלהקה בתחום הלחנת התפקידים הכליים עולה בהרבה על אלו של כתיבת התפקידים הווקאליים: הם משעמים ורפטיטיביים, מותירים רושם מצער של ניסיון כושל לגריפת חופן נוסף של מצלצלים מקהל מאזינים הנוטה יותר לכיוון המיינסטרים. ועדיין, ראוי להדגיש כי לקולות הללו יש במובן מסוים השפעה חיובית על התוצר הסופי, אשר מעלה אותם, משאול תחתיות, לכדי מעמד מכובד של "אמביוולנטיים": הם מחוללים באווירת הקטעים עליות ומורדות קיצוניים למדי, ובכך מעשירים את ההקשר הנתון, ומעניקים דגש משמעותי לכל התפרצות DEATH כוחנית. בזאת, הם מבדילים את הלהקה מרבות אחרות בז'אנר, המאופיינות בעיקר בהיותן דלות ועניות מבחינה יצירתית. למאזין אשר יוכל להתגבר על סלידתו מהשתפכות מתקתקה להמונים (או לפחות להדחיקה למשך 45 דקות) בהחלט מומלץ להאזין לאלבום.
כעת, נותרה נקודה נוספת הדורשת הבהרה: מה היא התשובה שמספקת הלהקה לשאלה שהתיגה בשם האלבום? ("חיים, או נושמים בלבד?")
בעוד ולא נראה כי הלחנים מקיימים קשר ומנסים לענות על השאלה באופן מוזיקלי (אלא אם החמצתי משהו), הטקסטים חושפים גישה מעורבת לגבי הנושא: רבים מאיתנו "נושמים בלבד", אך - כנראה גם משום שהתשובה אינה ניתנת מפרספקטיבה פילוסופית, אם כי סוציולוגית בלבד - לא בהכרח. אנו בוחרים בדרך חיינו, בין של רוחב אופקים ופתיחות, בין של ניוון וצרות מוחין, עלינו למרוד כנגד הדקדנס הפושה בקיומנו, וכו'. מבחינת אמירה בנושא זה, הלהקה אינה מספקת שום חידוש. התמקדו במוזיקה, היא לא רעה.
תום אורגד
