2004-12-07
משנות השמונים יצאו הרבה דברים טובים בתחום המוזיקה, וגם לא מעט זבל, הנטייה של הלהקות התקופה לעשות מטאל עטוף בלדות וקיטש יכולה הייתה להטריף גם את אוהבי הגיטרות והדיסטורשנים הנאמנים ביותר, ובשעה שלהקות כמו Maiden הוציאו את אלבומי המטאל הטובים ביותר שיצאו מעולם, היו גם כמה להקות אמריקאיות שהוציאו נפיחות סרוחות שכל קשר ביניהן למטאל הייתה העובדה שהגיטריסט החזיק בגיטרה וורודה בשעה שהסולן ייבב על אהובתו נפוחת השער הבלונדיני הצבוע שמנעה ממנו מין אוראלי בלילה שלפני, עצוב.
גרמניה אף פעם לא שקטה על שמריה בתחום המטאל, ובשעה שבארה"ב דור חדש של מתבכיינים, הפעם ילדי הגראנג' שהחליפו את הקוק בגראס ואת שירי האהבה בשירי התאבדות, בגרמניה התעלמו באלגנטיות ממגמת מתאבדי סיאטל ופשוט המשיכו לעשות מטאל אסקפיסטי תלוש ומענג, היו כאלו שהצליחו בהתמדתם, כמו Accept ו Sinner במידה פחותה, והיו כאלו שנעלמו אל ספרי ההיסטוריה (שכתובים בגרמנית, כך שאף אחד אחר לא ידע עליהם...), להקה שכזאת היא Cannon, הארד רוק-מטאלי מהנובר שבגרמניה, שהוציאו שני אלבומים טובים בשנות השמונים, ואחרונה התאחדו מחדש.
את שני האלבומים הנ"ל הלהקה חיברה לאלבום אוסף כפול, שמכיל מלבדם גם קטעי בונוס ושירים שמעולם לא יצאו, זה לא ממש עקרוני, כי מרבית העולם לא שמע גם את החומר המקורי כלל.
מבחינה מוזיקלית זה הארד רוק מטאלי, תוצר ברור ומובהק של שנות השמונים, אך ככזה, זה אחלה דבר,
המוזיקה לא נועדה לגרום למאזין לחשוב יותר מידי, אלא להניף היד באוויר, להניע הראש המתקרח למעלה ולמטה, ולצעוק מילים חסרות פירוש על כיף, בירה, והכיף שבבירה, מטאל אולד סקול של שנות השמונים האבודות.
האלבום השני הוא הראשון בדיסק, והוא בעל סאונד טוב מאד יחסית לגילו, שירים קלילים יחסית, סולם עם טון אמצעי עד גבוהה שמצליח להישמע אמריקאי עד כמה שאפשר, שירים כמו Let's Start The Party יגרמו לכם להבין למה נכנסתם, ואם ציפיתם לסולן מגרגר מי מלח ומתופף חולה פרקינסון שמוציא את זה על הדאבל בס, אז אתם באלבום הלא נכון, אבל מי שאהב להקות כמו Whitesnake או Love/Hate ימצא פה מה שחיפש.
האלבום הראשון של הלהקה נשמע קצת פחות מהוקצע, אבל יותר מטאלי בהגדרתו, עם שירים כמו Fireblade ו Nuclear Light, ועטיפה הרבה, הרבה יותר תואמת את המוזיקה.
זה לא יצירת אומנות, והתמונה של הלהקה משנות השמונים תספק לכם שעות של הנאה וגיחוכים, אבל אלו אחלה שני אלבומים למי שאהב דברים מסוימים בשנות השמונים, ולמי אוהב הארד רוק קליל וטוב.
אלון מיאסניקוב
