ביקורות
2002-09-12
הישר מהחלל החציון מפלצות הספייס פרוגרסיב פיוז'ן באות להשתלט על מוחנו ורוחנו,
דבר שהם מצליחים לעשות אחרי שיר מס' 2 בערך. דרק שרניאן ( Platypus ,הקלידן לשעבר של Dream Theater , אליס קופר ויינגוי מלמסטין ,כרגע בסיבוב הופעות עם בילי איידול)
, וירג'יל דונאטי (המתופף האגדי של Tribal tech , ניגן עם סטיב ואי בסיבוב הופעות של 2001) , טוני מקלפיין ( Ring of Fire) יוצרים יחד את שילוב המוזיקאים האולטימטיבי הידוע גם כPlanet X. במסעם הנוכחי הם לקחו עימם את שלושת הסופר בסיסטים - ג'ימי ג'ונסון, טום קנדי ובילי שיין ((Mr. Big. האלבום הופק ומוקסס על ידי סימון פיליפס.
לאלה מבינכם שלא שמעו על Planet X אני אנסה להסביר על הלהקה והדיסק הזה.
האם השמות UK, E.L.P Return to Forever, Mahavishnu, Ozric tentacles נשמעים מוכרים? וובכן Planet X ממש לא כמוהם חוץ מהקונספט ורוח הסגנון. הסינטים החללים של שרניאן ביחד עם הסולואים הפיוז'ניסטים מלאי הרגש של הCarvin 7 מיתרים של מקלפיין (גיטרה שקנה ולמד לנגן לפי דרישת ההרכב) וסגנון התיפוף מלא שינוי הקצב ואוסטינטואים במהירויות בלתי אפשריות של דונאטי יוצרים מרקם מורכב שמשאיר את המאזין במצב של טראנס מסוחרר ממנו אתה יוצא בסופו של הדיסק כמו צוללן שמגיח מהמים לאחר צלילה עמוקה.
הדיסק הוא יותר יצירה שלמה מאשר שירים נפרדים אבל ישנם מספר רצועות שדורשות האזנה מיוחדת: השיר הפותח MoonBabes הוא חומר פלאנט אקסי קלאסי בתוספת של סולו בס מדהים באדיבות בילי שיין. "interlude to milan" שבו אפשר לשמוע את התוספות הקלאסיות של מקלפיין להלחנה (רוב הדיסק הולחן על ידי וירג'יל דונאטי). הפתיחה הפרוגרסיב מטאליסטית של "Digital Vertigo" ושבירות הקצב והמקצבים המטורפים של "midnight bell"
ו "ground zero" האוזריקי.
ומילת אזהרה אחרונה לאלו מכם שיתפסו על הדיסק והסגנון: ילדים, אל תנסו את זה בבית.
המוסיקה הזאת נוגנה על ידי מקצוענים ובעזרת אפקטים מיוחדים, אתם עלולים להפצע או להפגע קשות. תהנו.
טל גלפסקי
