2004-09-09
החבר'ה האנגליים הצעירים האלה הוציאו אלבום שהוא אחד הכבדים והאגרסיביים ביותר ששמעתי השנה.
Burning Skies יוצרים Hard core עם נגיעות של death, צרחות בסגנון carcass ואפילו קטעי blast beats רצחניים, הכול משולב באופן שנשמע טבעי, גם אם כבד ומרוכז מאד.
הלהקה עושה שימוש גם בריפים דמויי Slayer שמשתלבים יפה במיקס העצבני הכולל, כשהסולן יודע לגוון ולתת עוצמה נוספת לאלבום שהוא רב עוצמה בזכות עצמו.
מבחינת נגינה הכול פה טוב, עבודת גיטרות טובה, גם אם חסרת לידים, מה שדי אופייני בז'אנר, כשנקודת ציון לשבח נמסרת למתופף, חיית קצב אמיתית, שמקצב ה snare הרצחני שלו בשיר הנושא הזכיר לי צליל של מכונת ירייה בפעולה, צריך לשמוע כדי להאמין.
הלהקה מתרחקת בכוונה מכיוונים מלודיים מידי, דבר שניכר בשם השיר Emo Assassination, הם לא תומכים במיוחד בשירה מלודית, ודבקים בשירה שנעה בין צרחות Hard core, גראול דת' נמוך, וצווחות גבוהות דמויות Carcass.
אני מניח שללהקה יש אתגר רציני בהעברת החומר של האלבום להופעה, כל ה Guinness שבעולם לא יחיה אותם לאחר שינגנו אלבום שכזה בהופעה, כמות האנרגיה הנדרשת לביצוע שירים כה מהירים ועם זאת מלאי שבירות וריפים שונים, היא עצומה.
יש איזו טיפה של הומור עצמי בלהקה, כמו ששם השיר Thrash Gordon מרמז, אבל זה לא ניכר במוזיקה, הם לוקחים עצמם ברצינות מלאה.
האלבום חף ממלודיה, אבל הוא מצליח לספק אגרסיה בכמויות, והוא מרשים למדי מבחינה טכנית.
אלון מיאסניקוב
