2004-09-03
בלאקפילד הוא הפרויקט המשותף של האמן הישראלי הפרובקטיבי והשנוי במחלוקת אביב גפן יחד עם סטיבן ווילסון הבריטי (שבין היתר אחראי להרכבים המצליחים פורקיופיין טרי הפרוגרסיבי ו-נו מן שמשלבת ארט רוק יחד עם פופ אקספרמנטלי ונגיעות אלקטרוניות).
הדיסק בלאקפילד (שם הדיסק הוא כשם הלהקה) הוא בעצם הדוגמא המושלמת לפרוגרסיב פופ, מצד אחד יש בו את המלודיות הפשוטות יחסית של אביב גפן, עם תגבור הפקתי ועיבודים עוצמתים מצד ווילסון, ביחד אנחנו מקבלים דיסק בן 10 קטעים נפרדים זה מזה, עם הפקה הדוקה מדוייקת ומלאת אווירה מסתורית מעט ואף נגיד רומנטית. ההפקה של הדיסק יוצרת תחושה חמה בלב, מתאימה מאוד לתקופת החורף עם תחושת הקור בחוץ אבל חמימות בפנים.
שלושה מהשירים המופיעים בדיסק הם גירסאות כיסוי באנגלית לשירים של אביב גפן (cloudy now, scars, glow)
שניים שהם מאה אחוז ווילסון ושבקלות יכלו להשתלב בכל דיסק ממוצע של פורקיופיין טרי (lullaby, blackfield)
והחמישה הנותרים הן פרי עבודתם של שני האמנים ביחד.
אביב גפן שר את השירים The hole in me, pain בעוד השאר ווילסון הוא הזמר המרכזי ואביב עושה קולות רקע.
הדיסק נפתח בקטע Open mind שנותן לנו טעימה מרוב הסגנונות שנפגוש באלבום, הוא מתחיל בגיטרה אקוסטית עדינה עם הקול הכובש של סטיבן ווילסון, ומציג לנו הרמוניות קוליות מתאימות לביטלס, המשך השיר נשמע כמו משהו שפינק פלויד יכלו לכתוב באחת מתקופותיהן הרבות.
מיד אחריו מתחיל שיר הנושא בלאקפילד, באווירת מלנכוליה חלומית עם הפסנתר של ווילסון.
השיר הבולט ביותר בדיסק הוא השיר המיינסטרימי והקליט בשם Hello - קטע פשוט מלודית, חמים, יפה ומבטא את הצדדים הטובים ביותר של כל אחד מהמוזיקאים הפועלים בדיסק. המילים נכתבו על ידי אביב גפן, העיבוד ע"י סטיבן ווילסון.
השיר "עכשיו מעונן" בגרסתו הלועזית מרשים הרבה יותר, הקטע נשמע יותר בוגר מוזיקלית, והצעקה המפורסמת של "אנחנו דור מזויין" הופכת באלגנטיות לזעקת לעזרה של דור שלם הרי “we are a fucked up generation”
שמאיזה שהיא סיבה באנגלית נשמע הרבה יותר אפקטיבי ופחות פרובקטיבי וסתמי.
שני הקטעים שווילסון תרם לבדו לדיסק נשמעים כמו שירים שהיו משתלבים בדיסקים של פורקיופיין טרי, לעומת זאת יש הרגשה שהשירים של אביב גפן היו נבלעים בתוך הכלום ללא עזרתו של סטיבן.
.
בגרסא החו"לית שלו מצורף לאלבום דיסק שמכיל את "עכשיו מעונן" בהופעה מהבמה המרכזית עם יואב קוטנר, שני דמואים שלא נכנסו לדיסק והקליפ של שיר הנושא של הדיסק הלא הוא בלאקפילד.
גם אביב וגם סטיבן מאוד שקועים כל אחד בסגנון המוזיקה שלו, במלנכוליה ובתחושות שהם מעבירים בשירים, הם לא מקדמים אחד את השני מבחינה יצירתית אבל בהחלט משלימים אחד את השני.
בלאקפילד זהו דיסק שמעביר הרבה חום, אם מחפשים רוק פשוט אבל מעניין, ואוהבים לשקוע ולהרגיש את השירים ששומעים, זה הדיסק המומלץ בשבילכם.
רועי פוברצ'יק
