2004-04-28
להקה שנקראת Panzerchrist בוודאי לא עוסקת בפופ מלודי, נכון, הם עושים דת' ברוטלי, ברובו קרוב יותר לקצוות של גרינד קור, מה שכן, הם עושים את זה ממש ממש טוב.
אחת מהלהקות הברוטליות הטובות ששמעתי לאחרונה, החברה יושבים הדוק יותר מחזיה של פמלה אנדרסון, כשבבסיסם יושבת מכונת התיפוף האנושי, שאם להאמין לדף המידע שנמסר עם הפרומו, כבר סומן כמתופף המהיר בעולם.
אני לא יודע אם לקבל את זה בפשטותו, בטח אחרי ששמעתי את הקטע של Sandoval מתוך ה Morbid Angel האחרון, אבל אין ספק, הבחור הוא חייה רעה.
החל מקטע הפתיחה הלהקה שואגת בריפים שבדים שרחוקים מהעולם המלודי של In Flames כמרחק השמש מהכוכבים, אבל הם טובים, מוצקים, ריפים בשרניים של דת' מטאל שדופקים כמו שעון שוויצרי.
ההפתעה הנעימה בשבילי היתה לקראת האמצע, גרסת ביצוע לשיר הט'ראש הקלאסי Metal Church של.... נכון, של Metal Church, מהאלבום הראשון שלהם, המתופף האדיר רק מחזק את המקצב החזק של השיר המקורי, הסולן הוא ממש לא David Wayne וקולו הצרחני,
באם נחפש מטאפורה משעשעת ניתן לדמיין את הסולן בעל קול הבאס השואג של Panzerchrist כשהוא בולע את David Wayne כמו לוויתן ששולק פלנקטון...
בכל מקרה, הקאבר עובד יפה, וגם שיר הנושא שאחריו, כששיר הוא לא בדיוק המילה המדויקת, מדובר פה בקטע בן דקה בערך, השואג דופק בדלת בתמימות, ולשאלה מי שם הוא עונה "Room Service" וממשיך בלרסס את מזמין התותים והשמפניה בצרורות של כדורים. קורע.
לאחר מכן יש איזו דקה של גרינד רצחני.
בקיצור, לא ממש Stairway To Heaven, אבל בהחלט פסקול לרצח, אחלה אלבום.
אלון מיאסניקוב
