2004-04-07
אם Arch Enemy הם ה Maiden של ה דת' מטאל, אזיי Immemorial הם ה Slayer.
זהו תקליטם השני של להקה הפולנית הזועמת, והראשון שלהם בחברת התקליטים Conquer Records, אני מודה שלא יצא לי לשמוע אותם לפני כן, אבל נראה לי כי דרכם סלולה לפניהם.
מבחינה מוזיקלית הלהקה עושה דת' מטאל מהיר, מגובה בריפים ט'ראשים, כשבבסיס הלהקה ניצבת הסולנית Karla, אם סולנית בלונדינית אחרת, זאת של ,Arch Enemy עוסקת בגווונים הגבוהים יותר של קול הדת' , Karla שומרת על mid עד low רינג' של גראולינג, וההפתעה היא גדולה כשמסתבר שמדובר בזמרת.
מבחינת הריפים והכיון הכללי של המוזיקה אני מזהה השפעה חזקה של Morbid Angel, ריפים דת'ים לא פשוטיים, שבחלק מהשירים הזכירו לי רבות את Altars Of Madness, הסאונד הטוב מחמיא ללהקה, אבל מקפיד על קצה מחוספס בגיטרות ששומר על האגרסיה,
מבחינת התופים... המתופף שומר על השם המכובד שיצא למתופפים בני האומה הפולנית ומרביץ בהם ללא רחמים, השיר הראשון לא ממתין הרבה בטרם כניסתו לאיזה blast beat רצחני...
הדיסק נפתח באינטרו אופייני, בטרם הוא מזנק לחגיגית הרצח הראשונית שלו בדמות Angel Of Sorrow, כיוון שלא משתנה לאורך הדיסק, אבל מראש ניתן לקבוע כי מי שנהנה מדת' אגרסיבי לא מעוניין בבלדת אהבה מפתיעה... מה שהדיסק כן מספק זה מספר לא קטן של שירי דת' חזקים, דוגמת Day Of Anger ו Longing For A Sin
מה שכן הייתי משנה הוא את העטיפה שיוצרת קושי בלזהות את הז'אנר שבו עוסקת הלהקה, מה שעלול לגרום לבעיות בעת גישתם של מאזינים לקנות אותו, דבר אחד שחשוב בז'אנר הוא זיהוי מיידי של הלהקה, מה שכן, הלוגו יוצר רושם ברור שעוזר לעניין.
בקיצור נמרץ, אם דת' שבדי מלודי הוא שוקו חם, אז Immemorial זה קפה בוץ חזק,
לא לרכי הלב!
אלון מיאסניקוב
