alternative-zine.com

ביקורות

The Clockhouse: Every Android That I Know
The Clockhouse - Every Android That I Know - [Attack Records]

2003-12-24

אני לא אהיה ממש בשוק אם לא שמעתם אי פעם על הלהקה גם אני לא שמעתי עליהם.
קצת מוזר, אם מתחשבים בכך שלפי הביוגרפיה שלהם, הם קיימים, בהרכב כזה או אחר,כבר למעלה
מ 10 שנים.
מוזר? דווקא לא, הם ממש צריכים לעשות סדר במוזיקה שלהם.
מקור הלהקה הוא מקנדה, ואם הייתי צריך להגדיר את הסגנון המוזיקלי שלהם הייתי אומר כל הסגנונות.
כהשפעה העיקרית כנראה, הייתי מציין את NIN למרות שהם ללא ספק האזינו לכמות לא מעטה של
לפני הקלטת האלבום. The The
הדבר ניכר בכך שלמרות שהם עושים שימוש בלתי מבוטל בקלידים ובתיכנות, בסאונד הגיטרות יש הרבה מזה של האלטרנטיב, ש The The מהווים דוגמא מצויינת למאפיינים שלו.
בסיס הלהקה הוא מפיק (מוכשר מאד, אני חייב לציין) שעושה גם את התיכנות, וגיטריסט (גם הוא אינו קוטל קנים), אך הדבר הוא כנראה גם הגורם לסלט הפירות הצבעוני שמהווה המוזיקה של הלהקה,וזו גם החולשה העיקרית של הלהקה.
הלהקה נעה בקלות מתחשות ה אלטרנטיב הקלילה של שיר הפותח, Float, ועוברת לשיר האגרסיבי Dip The World In Gasoline, ללא ספק הקטע הטוב ביותר באלבום, מלודי, מדוייק, ובהחלט הקטע הבולט ביותר של הלהקה, במיוחד כשמשווים אותו להיצא הדי מבולבל שלהם.
זה לא הקטע הטוב היחיד, ב More יש איזה hook שתופס אותך, ועושה את השיר למענג, ושיר כמו Average Dreamer מכיל תחושה מלודית טובה, גם אם הוא לא לחולטין מגובש כמו שני הישירם שציינתי לפני כן.
לסיכום, הלהקה רק צריכה לבחור לעצמה זהות, כרגע, הזהות הזאת סדוקה ומנותצת מידי לטעמי.

אלון מיאסניקוב



 
blog comments powered by Disqus